בתרבות הסינית המסורתית, ישנם פרוטוקולים ספציפיים לגבי אופן נשיאת הכד. בדרך כלל, הכד צריך להינשא על ידי בני משפחתו הקרובים של הנפטר-במיוחד, ילדיהם או בן זוגם. אם למנוח אין קרובי משפחה בחיים, או אם קרובי משפחתם אינם מסוגלים לשאת את הכד באופן אישי, ניתן להפקיד את המשימה בידי נציג ייעודי או אדם אחר שייבחר על ידי המנוח במהלך חייהם.
כאשר נושאים את הכד, יש לשמור תחילה על אווירה של שקט וחגיגיות; חל איסור מוחלט לנהוג בהתנהגות בלתי הולמת או להשמיע הערות בלתי הולמות. על האדם הנושא את הכד גם לשים לב היטב ליציבתו ולתנועותיו כדי למנוע החלקה של הכד או נזק.
במסגרת מסע הלוויה, גם הצבת הכד כפופה למוסכמות ספציפיות. בדרך כלל, הכד ממוקם ממש בקדמת התהלוכה כדי להפגין כבוד לנפטרים ולכבד את זכרם. עם ההגעה לאתר הקבורה יש להכניס את הכד בעדינות לקבר תוך הקפדה על כל נזק או החלקה מקרית.
לסיכום, השיטה הנכונה של נשיאת כד וטקסי ההלוויה הנלווים מהווים מרכיב חיוני בתרבות הסינית המסורתית, המשמשים ביטוי עמוק של כבוד לנפטרים ומחווה לזכרם.